אז הנה הטיול שבעקבותיו גמלה החלטה בליבי להתחיל את הבלוג הזה:
בפסח האחרון, כנהוג, ישבנו לתכנן את הטיול המשפחתי המסורתי. נתוני בסיס: יציאה מירושלים, אין אוטו, יש ילדים קטנים. אז מה עושים? מנהג לנו מבית אבא, לפיו אנו יוצאים לטיול שאנחנו יודעים פחות או יותר איפה מתחילים אותו, חושבים גם שאנחנו יודעים פחות או יותר איך לסיים אותו, אבל בסוף מוצאים את עצמנו פעם אחר פעם מפלסים את דרכינו בסבך קוצני אחרי שאיבדנו, גם הפעם, את הדרך. אבל היעד הוא תמיד אותו יעד: תחנת אוטובוס. זו יכולה להיות תחנה בצומת מרכזי, תחנה מעברו השני של מחלף סואן שאין לו באמת סידור חצייה להולכי רגל, או יישוב כלשהוא בו עובר קו כל שעתיים. אבל הילדים הקטנים מחייבים אותי לתכנון קפדני יותר, שלא כולל הליכה ארוכה, ומהונדס היטב מתחילתו עד סופו. כפי שתראו בהמשך הבלוג, נכשלתי גם הפעם, אלא שהפעם, במקום להאשים את עצמי, החלטתי לתלות את האשמה בגורם אחר, וכנהוג, לפתוח למען כך גם בלוג שהוא כידוע מזורם לשעת צרה של קוּטרים מחוסרי בימה ציבורית. אז מי הוא האשם? המתכנן שלא נתן את המשקל הראוי להנגשת טיולים לנוסעי התחבורה הציבורית. הבעיה מתחילה בתכנון המסלול: אין כמעט מידע לגבי טיולים שניתן להגיע אליהם בתחבורה ציבורית. רק לאחר עיון ומחקר משווה בין אתרי אינטרנט שונים אתה מצליח לבנות לאט לאט טיול שלכאורה נגיש לתחבורה ציבורית, אבל גם אז, תמיד צפויות לך הפתעות בשטח. כל עוד אתה נער צעיר בחבורת צעירים חופזים כמוך, אפשר גם לחצות מחלף סואן, לעלות על טרמפ, לעשות את הלילה בחברתם של צרצרים וחרקים באמצע שוםמקום ולפי הצורך גם לקפוץ מן הגג. מה לעשות שעם הזמן אתה מקבל קצת שכל, הכרס טופחת, ובאופן כללי לא בא לך להרים את הילדים על הכתפיים עד סוף המסלול רגע לפני שקיעת החמה...? במקרה הנוכחי, לקח לי כשעה וחצי של מחקר אינטרנטי לזהות מסלול, כולל תחנת יציאה ותחנת סיום, אבל גם הפעם, ההצלחה נזקפה בסופו של דבר למזל, הרבה יותר מאשר לשכל, אז הנה:
תחנת יציאה:
התחנה שמצאתי היא התחנה בצומת בר-גיורא. מה שמיוחד בתחנה הזו, זה שלא מדובר במיקום קלאסי של תחנה צמודת דופן בפאתי העיר, כמו יער ירושלים, עמק לבן, עין כרם, יער רמות וכו', שכולם כבודם במקומם מונח, אבל את רובם כבר ראינו פעם או פעמיים. כאן באמת מדובר בתחנה שהיא כבר בליבו של הטבע, רחוק מן העיר המוכרת, ובכל זאת, בסמיכות לה יש מסלולים מושקעים, איכותיים ומאובזרים. יצאנו מן התחנה המרכזית של ירושלים בקו 184 (ירושלים-נס הרים) של חברת סופרבוס (משום מה רק הקו הזה נמצא במבנה התחנה המרכזית עצמה. שאר קווי החברה יוצאים משד' שז"ר מול בנייני האומה). ירדנו בצומת בר-גיורא הנקראת לעיתים גם צומת נס הרים. האמת היא, שהיה אפשר להתחיל את המסלולים ממש מתחנת האוטובוס, אבל כמובן אין שם שום סימון והכוונה כי אף אחד לא מצפה שתגיע לשם באוטובוס, אז צריך קודם כל להמשיך קצת עם הכביש לכיוון מערב-צפון-מערב לחניון "בר-בהר" - ראה במפה לעיל. ללכת על הכביש זה כמובן לא נעים וגם לא בטיחותי - ולכן אפשר בתחנת הירידה לחצות קצת לכיוון צפון ולעבור כמה מטרים של עשב, ואז מגיעים לשביל שממשיך במקביל לכביש עד לחניון (אפשר לראות את השביל בתצלום האוויר שבפה לעיל). בחניון מצאנו אפילו תחנת מידע פתוחה של קק"ל, ושירותים פתוחים. כששאלנו בנקודת המידע לגבי אוטובוס חזרה לירושלים - לא ידעו לעזור לנו כמובן.
מסלול:
מהחניון יש כמה אופציות לטיול, אנחנו התחלנו את אחת מהן ואז באמצע החלטנו כמובן להיות חכמים יותר והסתבכנו, אבל אני אתאר בכל זאת גם את האופציות המסודרות הקיימות:
1 טיול עגלות (צבע ירוק במפה): מדובר במסלול קצר, סלול, נח ונגיש ברמה של עגלות (היינו עם עגלה). לאורך המסלול שולחנות פיקניק, צל, מתקני משחקים ובקיצור - נפלא למשפחות!
2
. טיול משפחות, "שביל שוסטר"(צבע אדום במפה): זה שביל מוסדר עליו ממליצים בתחנת המידע - לא מתאים לעגלות (אני יודע כי התחלנו אותו, ומצאנו את עצמנו סוחבים את העגלה רוב הדרך). מדובר בשביל צר, מתפתל בין סבך, מאוד יפה ומתאים למשפחות. בעיקרון הוא מתחיל בתחנת המידע וחוזר אליה, אבל לכאורה אפשר להתחיל אותו דווקא בכיוון ההפוך, מתחנת האוטובוס, נגד כיוון השעון, עד תחנת המידע. לתיאור מפורט יותר כולל צילומים ראה
קישור.
3. מצומת בר-גיורא לנס הרים- המסלול לא סגור סופית...(צבע כחול במפה): זה המסלול שאנחנו עשינו. בתחנת המידע הם לא מיידעים אותך לגביו מכיוון שהם מניחים שהגעתם ברכב פרטי ושאתם צריכים לחזור לחניון. אז זהו, שלא... גילינו שאפשר ללכת על השביל הכחול, שהוא שביל 4X4 ומתאים אפילו לעגלות. לפעמים יש קטעים קצת פחות סלולים ומשופעים, אבל מסתדרים. האמת היא שהיה מאוד נחמד ויפה, והרעיון היה להגיע לתחנת אוטובוס בנס הרים ושם לחזור לירושלים עם אותו קו שהביא אותנו לצומת בר גיורא. אלא שלא ברור איך בדיוק הכי טוב להגיע לנס הרים. אנחנו "חתכנו" בשלב מסוים על השביל הכחול, פחות או יותר מול התחנה שסימנתי בתוך נס הרים במפה, על שביל עם סימון שבילים לבן-ירוק-לבן, הגענו אל הכביש, נכנסנו ליישוב, ושאלנו אנשים איך להגיע לתחנה הכי קרובה. אם ממשיכים על השביל הכחול עד הסוף (לכיוון מערב), כפי שסימנתי אותו במפה, אפשר להגיע לכביש באופן קצת יותר נוח, אבל אז כנראה שצריך ללכת יותר עד שמגיעים לתחנות הפזורות לאורך רחוב ליבנה בתוך נס הרים.
תחנת סיום:
אז כמו שכתבתי, אנחנו חזרנו בסוף לירושלים מתחנה שנמצאת בתוך נס הרים. מה קורה אם רוצים לחזור מאזור צומת בר גיורא? אז זהו, שאני לא ממש יודע. וגם אחרי לפחות שעה נוספת של ניסיון בירור באינטרנט לקראת כתיבת הפוסט הזה, עדיין לא הצלחתי לפצח את השאלה הבסיסית: איפה ממקומת תחנת האוטובוס חזרה מצומת בר גיורא לירושלים. מה שאני בטוח יודע, זה שבמיקום בו סמנתי במפה לעיל תחנה עם סימון אדום של ביטול, יש בשטח תחנה, שאמנם כתוב עליה שקו 184 עוצר בה, אבל בסוגריים מופיעה ההודעה הסתומה המציינת שזה נכון רק ב"קו המאסף". כאילו שזה אומר לי משהו. בדרך חזור שאלתי את הנהג שהסביר לי שבתחנה שם עובר רק קו בוקר בודד - ראו הוזהרתם! אם כן, למה אני מבולבל? להלן המידע הגיאוגרפי המופיע בארבעה אתרים נבחרים, עבור צומת בר גיורא (הנקרא גם צומת נס הרים):
לפי GOVMAP והאתר של אגד יש בצומת רק תחנה אחת - היא זו שירדנו בה, ולכאורה, כביכול ועל פניו, גם הקו בכיוון ההפוך עוצר שם. מנגד, במפה של GOOLE-MAPS (שירות חדש המתבסס לדברי האתר על נתוני משרד התחבורה), מופיע גם תחנה בודדת - אבל בזרוע הדרומית של הצומת. באתר של סופרוס, מפעילת הקו העיקרי העובר שם (גם לאגד יש קו בתידרות של פעם ביום נדמה לי), מופיעות שתי תחנות: גם זו שירדנו בה, וגם תחנה בזרוע הדרומית. שימו לב, שהתחנה שאני ראיתי בשטח, בה עובר רק קו מאסף, לא מופיעה באף אחת מן המפות... אם אני צריך להמר, סופרבוס הם הצודקים. אבל למה אני צריך להמר...? מה שהיה פותר את הבעיה זה שירות GOOGLE STREETVIEW, אבל לצערי השירות עדיין לא קיים לאזור הזה. אם מישהו מכם מכיר את התחנות בצומת - אשמח אם תגיבו ותאירו את עיניי...
סיכום והמלצות:
1. מומלץ בחום. תחנה במיקום מצוין עם טיולי משפחות מאוד נוחים. לגבי מיקום התחנה בכיוון חזרה, צריך לשאול את הנהג בדרך הלוך, ואז להגיב לפוסט הזה כדי שגם אני אדע...
2. כמה קל היה להנגיש את המסלולים הקיימים לתחבורה הציבורית: כל מה שצריך זה שלט מידע והכוונה בתחנת האוטובוס בצומת בר גיורא, חמישה מטרים של שביל כבוש שיאפשר להתחבר לשביל הקיים בקמביל לכביש, במקום שנצטרך ללכת על הכביש בצורה לא בטיחותית, וקצת מודעות ופירסום הנושא באתרים של קק"ל שמתארים את המסלול. כרגע, זה במקרה אחד הטיולים המועטים שנגישים לתח"צ, אבל באמת במקרה, ולא כי מישהו חשב על זה.
3. כמה חשוב שיהיה מידע ברור ומדויק לגבי מסלולים ותחנות אוטובוס. איך אני יכול לתכנן מסלול אם אני לא יודע איפה תחנת החזרה שלי? מדובר באוטובוסים שעוברים פעם בשעתיים. אם אני בטעות עומד בתחנה הלא נכונה, במרחק של 50 מטר מהתחנה הנכונה, בגלל שילוט מטעה או בשל חוסר מידע - המחיר עלול להיות כבד מדי.
4. בכלל, אני חושב שצריך להכין ערכת עיצוב ומיתוג ל"תחנות ירוקות", תחנות המובילות אותך למפתנם של טיולים. טוב זו המטרה של הבלוג פחות או יותר.
