אחד הדברים שהכי התלהבתי עליהם בטיולים בשוייץ, היה גינות השעשועים המושקעות, פינות הפיקניק, ברזיות, פחים, שירותים, הכל תמיד מאובזר, גם באמצע הטבע. זה לא במקום הטבע ה"בראשיתי", ללא מגע יד אדם, בלה בלה בלה. זה פשוט שגם תהיה אופצייה כזו, למי שמחפש. אז הנה מצאתי את זה בירושלים, בפוסט נוסף בסדרת הפוסטים על "פארק ירושלים" (ושוב להלן
קישור). זה כאילו שהפארק הזה נוצר עבור הבלוג שלי: צמוד לעיר, בעצם בתוך העיר, נגישות מקסימאלית לתחבורה ציבורית, ובכל זאת ירוק. הפארק הזה פשוט זועק שיתכננו אותו לגישה לאוטובוסים, מה שכמובן לא עשו. אבל, עשו אותו יפה, נגיש, מאובזר, כך שאני מלא בשבחים עליו. נכון שסיימנו את הטיול, גם הפעם, בדרך ללא מוצא ונאלצנו ללכת בתעלת הניקוז של כביש סואן על מנת לא לסכן את חיינו בין המכוניות, אבל הפעם אני רוצה להדגיש דווקא את הצד הטוב, ויש.
אז דבר ראשון, נחל צופים מתחיל מכיוון מזרח בתחנת הרק"ל של הגבעה הצרפתית\גבעת המבתר, שזו כבר התחלה טובה. אבל מה שעוד יותר טוב, זה שמכיוון שמדובר במסלול כל כך צמוד לעיר, ובעצם בתוך שטח העיר, בין רכס שועפאט וסנהדריה, אתה יכול להתחבר אליו מכל מיני אופציות אחרות, לפי מה שנוח לך. אני ירדתי בקו 4 ברמת אשכול, ברחוב פארן. זאת בדיוק הפואנטה של הבלוג הזה!! רואים את התחנה בתמונה? - זו בעצם תחנת כניסה לנחל צופים. על התחנה הזאת צריך להצמיד מפה, לסמן סימון שבילים, ולנעוץ שלט גדול: "פארק ירושלים זה כאן". זאת תחנה ירוקה. אם לא הייתי מתחקר את google street view ערב לפני כן, ספק אם הייתי יודע איך לנצל את התחנה ולהתחבר לשביל.
 |
| "שער הכניסה" לנחל צופים מרמת אשכול |
על כל פנים, לאורך השביל סלול שביל אופניים, ולאורכו, בכמה מוקדים, יש פינות עם מתקנים, ספסלים לפיקניק, פחי זבל וברזיות. הדבר היחיד שיש בשוייץ בנוסף, ובארץ אין, זה פינת בר-בי-קיו. כאן משום מה הרבה יותר מקובל לעשות מנגל או להדליק מדורה מאפס, בעוד ששם בכל מקום בונים פינה יפה עם רשת קבועה, ופעמים רבות אפילו ערימת עצים שחטבו למען המטיילים. אתה יכול להשתמש ברשת שלהם, או להניח רשת משלך על הרשת שלהם - זה בכל מקרה מאוד מאוד נוח ומזמין, וכולם עושים שם המון ברביקיו (נקניקים לבנים עם ניחוח חזירי). אני מצרף תמונה להתרשמות. ומיד לאחר מכן, תמונות מן הטיול בנחל צופים: מהדרך-לא-דרך שמחברת את רמת אשכול לשביל הראשי, ועד לשביל הראשי.
 |
| התחברות לשביל האופניים, השביל המרכזי של נחל צופים |
 |
| מתקנים, ספסלים, ברזייה ופח זבל |
 |
| שלוש בימבות על קפיץ, אלון, אלנתן ואיילה |
 |
| פינת ברביקיו אופיינית בשוייץ - שימו לב לרשת המתכווננת. וזה באמת אופייני, לפחות באזור המתוייר שלנו |
אז מה גרם לכך שבכל זאת סיימנו את הטיול בסוף רע? אה, כי בעצם עוד לא סיימו לסלול את השביל. אה, וגם, כי בעצם הוא לא מתחבר לשום דבר. חוץ מלמחלפים הגדולים בין רמות והר חוצבים. זאת אומרת, שאופצייה אחת היא לחזור על עקבותיך (זה אף פעם לא כיף) אופצייה שנייה לעשות כמו שאנחנו עשינו, וללכת לכיוון התחנות של שדרות גולדה מאיר מול הר חוצבים, בתוך תעלות ניקוז ממוגנות (לא מומלץ בכלל) או אופצייה שלישית, והיא לחתוך מוקדם יותר בשביל, ולצאת דרך סנהדריה לתחנת האוטובוס הקרובה. וזאת, חוכמה לאחר מעשה. לפי אתר פארק ירושלים, בעתיד, איכשהוא שביל האופניים של נחל צופים אמור להתחבר לשביל האופניים של עמק הארזים (אותו תיארתי כבר בבלוג קודם), מצידו השני של הכביש הסואן. והנה הברקה: אולי זה מה שקורה כשבונים פארק וסוללים שבילים, לפני שהם מאושרים סטטוטורית...
 |
| אופס. בעצם לא סיימנו לסלול את השביל |
 |
| היציאה מהשביל |
 |
| בין בונקרים מבוצרים ומרגמות מאה עשרים |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה